ידידיה אורן נ' לורדקול אביזרים לרכב בע"מ

פסק דין

זוהי תביעה לתשלום פיצויי פיטורין והפרשי עמלות מכירה.

בביה"ד העידו התובע ומר צבי ניסים (עובד החברה בה החל התובע לעבוד לאחר שסיים את עבודתו בנתבעת, להלן: "מר ניסים" )- מחד. מטעם הנתבעת העידו מנכ"ל הנתבעת מר רוני משעלי (להלן: "המנכ"ל") וכן עובד הנתבעת, מר יואל קופפרברג (להלן: "יואל").

רקע עובדתי רלבנטי והשתלשלות העניינים:

3.הנתבעת הינה חברה העוסקת בשיווק אביזרי מיזוג אוויר לכלי רכב. לקוחותיה הם בעיקר מוסכים.

4.התובע הועסק על ידי הנתבעת כסוכן מכירות החל מיום 1.1.02 ועד יום 30.11.06.

5.עד סוף חודש אוגוסט 2006 הועסקו בנתבעת 4 סוכני מכירות (בכללם התובע). כל סוכן היה אחראי על המכירות באזור מסויים. התובע הופקד על המכירות בכל אזור הצפון, מחדרה – צפונה.

החל מתחילת חודש ספטמבר 2006, צומצם מספרם של הסוכנים ועמד על שלושה בלבד, לכל הארץ.

6.עד סוף שנת 2005, שכרו החודשי של התובע (כמו גם שכר הסוכנים האחרים) היה מורכב משכר יסוד (5,446 ₪ ברוטו), בתוספת עמלות מכירה בשיעור 4% משווי כלל עסקאות המכירה אשר בוצעו ע"י הסוכן באותו חודש.

מנכ"ל הנתבעת העיד לעניין זה בתצהירו:

"תנאי ההעסקה של סוכניה של הנתבעת, אשר היו נהוגים עד שנת 2006 קבעו, כי שכרם החודשי של סוכני המכירות יורכב משילוב של שכר יסוד (שעמד באותה עת ע"ס 5,446 ₪) ברוטו בתוספת עמלת מכירות בשיעור 4% משווי סך כל עסקאות המכר שבוצעו על ידי כל סוכן ודווחו באותו החודש באזור פעילותו.

...

משמעות ההסדר הייתה, למעשה, שמרגע שנסגרה עסקה למכירת אביזרים ללקוח של החברה, קמה לסוכן זכות לקבלת העמלה, וזאת- בין אם הלקוח שילם את תמורת ההזמנה ובין אם לאו. " (ההדגשה- אינה במקור, ע.ק).

המנכ"ל הוסיף והבהיר, כי ככל שהסתבר בדיבד כי לא שולמה התמורה לעסקה עבורה קיבל הסוכן את עמלתו (עם סגירת העסקה), קוזזה העמלה מן העמלות אשר שולמו לתובע בהמשך.

7.לקראת סוף שנת 2005 התקבלה בהנהלת הנתבעת החלטה בדבר שינוי מבנה תשלום העמלות לסוכנים, משהתחוור כי חלה ירידה בהכנסות הנתבעת בשנה זאת.

בישיבה אשר נערכה במהלך חודש 1/06 (או בסמוך למועד זה), הודיע המנכ"ל לכל הסוכנים על השינויים הצפויים.

עפ"י השיטה החדשה נקבע, כי הסוכנים יהיו זכאים לעמלה ששיעורה ינוע בין 2% ל- 5% , בהתאם לעמידתו של הסוכן ביעדי מכירות קבועים מראש (לגבי עמלה בשיעור עד 4%) וכי העמלה תשולם על בסיס סך הגבייה החודשית בפועל של הסוכן.

בתצהירו הביא המנכ"ל דוגמא לשיטת החישוב החדשה:

"לדוגמא: אם נקבע יעד מכירות של 100,000 ₪ בחודש, והסוכן מכר מוצרים ב- 100,000 ₪, הוא יהיה זכאי לעמלה בשיעור 4%. אם בחודש הראשון שלאחר מכן הוא גבה 60,000 ₪ בגין אותן מכירות, תשולם לו עמלה בסך 2,400 ₪ והיתרה תשולם לכשייגבו 40,000 ₪ הנותרים."

המנכ"ל הבהיר, כי הודיע לסוכנים, שסוכן אשר יצליח למכור את מוצרי הנתבעת בסכום ששיעורו יעלה בשיעורו על יעדי המכירות שנקבעו, יהיה זכאי לעמלה בשיעור של 5%, המהווה תוספת של 1% ביחס לעמלה שהייתה משולמת עפ"י השיטה הקודמת.